פסיכולוגיה ואידיאולוגיה

80 גורם בהשגת תגמול, וכי הדבר חייב להיות כך על מנת לאפשר לחברה לתפקד באורח יעיל . הרנשטיין מכיר בכך שטיעונו יתמוטט אם אכן ניתן לארגן חברה בהתאם ל”מימרה הסוציאליסטית, ’מכל אחד לפי יכולתו, לכל אדם לפי צרכיו’ . ” טיעונו אינו ניתן ליישום בחברה, שבה ”ההכנסה ( כלכלית, חברתית ופוליטית ) אינה מושפעת מההצלחה . ” למעשה, הרנשטיין נמנע מלציין, שטיעונו דורש לא רק את ההנחה כי יש לגמול על הצלחה, אלא גם שהגמול חייב ללבוש צורות מסוימות מאד . אם אנשים יקבלו גמול להצלחתם בדרך של יוקרה בלבד, לא ינבעו מכך מסקנות בעלות חשיבות כלשהי . כל מה שינבע מכך, ( אם נקבל את הנחותיו האחרות ) הוא שילדיהם של אנשים הזוכים לכבוד בשל הישגיהם, יהיו בעלי סבירות גבוהה יותר לזכות בכבוד בשל הישגיהם הם, תוצאה תמימה, גם אם היא נכונה . יתכן שלילדם של שני שחיינים אולימפיים יהיה סיכוי גדול יותר מן הממוצע להגיע להצלחה דומה ( ועימה לתשואות ) , אך מהשערה זו לא נובעות כל מסקנות חברתיות חמורות אף שהדבר נראה ברור מאליו, הוא לא הובן כהלכה, במיוחד על ידי הרנשטיין, ועל כן הוא ראוי, אולי, להערה נוספת . נניח, כמו הרנשטיין, כי ”יכולת מופיעה בעבו...  אל הספר