16 – שהעקרונות של הדקדוק האוניברסאלי הם עשירים, מופשטים ומוגדרים ואפשר להשתמש בהם כדי להציע פירושים עקרוניים למבחר תופעות . בשלב הנוכחי של הבנתנו ואם אכן תשמש אותנו הלשון כקרש - קפיצה לחקירתן של בעיות אנושיות אחרות, הרי שדווקא על היבטים אלה שומה עלינו למקד את תשומת - הלב ; כל כך משום הטעם הפשוט שאלה הן הסוגיות היחידות המובנות בצורה המניחה את הדעת . במשמעות אחרת חושף, על דרך השלילה, חקר התכונות הפורמאליות של הלשון משהו מטבעו של האדם : הוא מדגיש, בבהירות רבה, את גבולות הבנתנו, אותן איכויות המחשבה הנראות כמיוחדות לאדם והמונחות בהכרח ביסוד הישגיו התרבותיים באופן שהוא סתום עד כה . בחיפושי אחר נקודת - פתיחה לדיון, אך טבעי הוא שפניתי לתקופה בתולדות ההגות במערב, שבה אפשר היה להאמין כי : ”המחשבה להפוך את החירות לתכלית הפילוסופיה ולתשתיתה, שיחררה את הרוח האנושית, על כל קשריה, והעניקה למדע, בכל ענפיו, כיוון חדש שעוצמתו רבה מכל מה שהעניקו לו מהפכות קודמות . ” 1 למילה ”מהפכה” המופיעה בפסקה זו משמעויות רבות שהרי שלינג הכריז בין השאר כי : ”האדם נולד לפעול ולא לשער השערות,” וכאשר הוא כותב כי ”הגיע הזמ...
אל הספר