פרק שבעים ושמונה: סוף הסיפור

210 פרק שבעים ושמונה : סוף הסיפור סְנוֹרִי נפטר זמן קצר אחר כך . הוא היה אז בן שישים ושבע . כל זאת אירע, על פי מה שרשם אַרִי המלומד, שנה לאחר מותו של המלך אוֹלַף הקדוש . סְנוֹרִי נקבר בסֶלִינְגְסְדַלְטוּנְגָה . בּוֹלִי ותוֹרְדִיס השתלטו על החווה בטוּנְגָה, כפי שסְנוֹרִי רצה, ובניו של סְנוֹרִי הסכימו לכך ברצון . בּוֹלִי הפך לאדם בעל חשיבות רבה, והיה אהוב על הכל . הֵרְדִיס, בתו של בּוֹלִי, גדלה בהֵלְגָפֶל . היא היתה אשה יפת תואר בצורה יוצאת דופן . אוֹרְם, בנו של הֵרְמוּנְד אִילוּגָסוֹן, ביקש את ידה, והיא נישאה לו . לבּוֹלִי ולתוֹרְדִיס נולד בן שנקרא בשם אוֹסְפַּק . גֶלִיר תוֹרְקֶלְסוֹן נשא לאשה את וָלְגֶרְד, בתו של תוֹרְגִילְס אַרָסוֹן 60 הוא מרֵיְקַיְנֶס . גֶלִיר הפליג לנורבגיה ושהה אצל המלך מָגְנוּס הטוב . קיבל ממנו מתנה של שתים עשרה אונקיות זהב והרבה חפצי ערך 61 נוספים . בניו של גֶלִיר היו תוֹרְקֶל ותוֹרְגִילְס . גוּדְרוּן הזדקנה עכשיו מאוד והצער הכביד עליה, כפי שתואר לעיל . היא הפכה לנזירה הראשונה באיסלנד . רבים הם הסבורים שבקרב כל הנשים במעמדה היתה גוּדְרוּן האצילה ביותר באיסלנד . מ...  אל הספר