200 פרק שבעים וארבעה : תוֹרְקֶל אֵיוֹלְפְסון בנורבגיה ברגע שהיה מוכן . הפלגתם היתה נוחה אך לא מהירה במיוחד . הם הגיעו בצפון נורבגיה . המלך אוֹלַף שהה אז בטְרוֹנְדְהֶיְם . תוֹרְקֶל הלך מיד לבקרו יחד עם בנו, גֶלִיר . הם התקבלו יפה . תוֹרְקֶל זכה באותו חורף להערכה כה גבוהה מצד המלך, עד שעל פי השמועה נתן לו המלך לא פחות ממאה מארק 59 בחג המולד נתן המלך לגֶלִיר במתנה גלימה מובחרת של כסף מזוקק . ומפוארת ביותר . באותו חורף הקים המלך אוֹלַף בעיר כנסייה מעץ . היה זה בית תפילה מפואר, וכל חומרי הבנייה נבחרו בקפידה . באביב הועמסו על הספינה העצים שנתן המלך לתוֹרְקֶל . היו אלה קורות עצים משובחות הן בגודלן והן באיכותן, כי תוֹרְקֶל השגיח עליהן מקרוב . באחד הימים בשעת בוקר מוקדמת בעת כשהמלך היה מחוץ לביתו עם כמה ממלוויו, נגלה לעיניו אדם שניצב על ראש הכנסייה שנבנתה שם . הוא הופתע מאוד מכך, כי השעה היתה שעת בוקר מוקדמת והנגרים טרם החלו את עבודתם . בהתקרבו לשם זיהה המלך את האיש . היה זה תוֹרְקֶל, והוא עסק במדידת אורכן של כל הקורות הגדולות – קורות התמיכה, האדנים והעמודים . המלך ניגש אליו מיד ושאל : "מה מעשי...
אל הספר