פרק שבעים: תוֹרְלֶיְק ובּוֹלִי

190 פרק שבעים : תוֹרְלֶיְק ובּוֹלִי בהֵלְגָפֶל . הוא גם הניח את היסודות לכנסייה חדשה, והודיע כי בכוונתו ללכת להביא בעצמו את העצים עבורה . לתוֹרְקֶל ולגוּדְרוּן נולד בן, שנקרא גֶלִיר . הוא היה נער מבטיח ביותר כבר משנותיו הראשונות . בּוֹלִי בּוֹלָסוֹן שהה חליפות בטוּנְגָה ובהֵלְגָפֶל . סְנוֹרִי הכהן חיבב אותו מאוד . אחיו תוֹרְלֶיְק נשאר בהֵלְגָפֶל . האחים היו שניהם גברים גבוהים ועמידים, אבל בּוֹלִי היה הבכיר מביניהם בכל עניין . תוֹרְקֶל חיבב את ילדיו החורגים, וגוּדְרוּן אהבה את בּוֹלִי יותר מכל יתר בניה . בּוֹלי היה אז בן שש עשרה, ותוֹרְלֶיְק בן עשרים . באחד הימים אמר תוֹרְקֶל לאימו ולאביו החורג כי ברצונו להפליג לנורבגיה : "נמאס לי לשבת בבית כמו אשה . הייתי רוצה שיספקו לי את האמצעים להפלגה . " "אינני חושב שאי פעם עמדתי בדרכך, או בדרכו של בּוֹלִי, מאז הפכתי לחלק ממשפחתכם . " אמר תוֹרְקֶל, "אני סבור שלהיטותך לראות כיצד חיים אנשים אחרים, היא מובנת מאוד, ואני בטוח שתיחשב לאדם בעל אופי בכל מקום שתמצא את עצמך בין אנשים טובים . " תוֹרְלֶיְק אמר שהוא אינו זקוק להרבה כסף : "כי אינני בטוח עד כמה י...  אל הספר