פרק עשרים ושמונה: קְיָרְטַן ובּוֹלִי

76 פרק עשרים ושמונה : קְיָרְטַן ובּוֹלִי הוא הלך לראות את בן דודו אוֹלַף הוֹסְקוּלְדְסוֹן, והציע לו לאמץ ולגדל את בנו, הָלְדוֹר . אוֹלַף נענה להצעה, והָלְדוֹר הלך איתו לביתו . הוא היה אז בן שנה . באותה שנה חלה בֵּרְסִי, והיה מרותק למיטתו במשך רוב הקיץ . מספרים שבאחד הימים יצאו אנשי טוּנְגָה לשדה לערום ערמות חציר, ושניהם, בֵּרְסִי והָלְדוֹר, נותרו לבדם בבית . הָלְדוֹר שכב בעריסתו, ואז התהפכה העריסה, והילד צנח ממנה על הרצפה . בֵּרְסִי לא הצליח להגיע אליו ולהרימו . ואז אמר בֵּרְסִי : "כָּאן שׁוֹכְבִים אָנוּ הַשְּׁנַיִם חַסְרֵי - כּוֹחַ וְאוֹנִים, הָלְדוֹר בְּנִי וַאֲנִי, אֶחָד לְיַד הַשֵּׁנִי . גִּילְךָ הָרַךְ פָּגַע בְּךָ, וּבִי – מְרוֹם - גִּילִי . הַמַּצָּב יִשְׁתַּפֵּר בִּשְׁבִילְךָ, 29 אֲבָל לֹא בִּשְׁבִילִי . " מאוחר יותר חזרו האנשים לבית והרימו את הָלְדוֹר מהרצפה . בֵּרְסִי החלים ממחלתו . הָלְדוֹר גדל והפך לאדם גבוה וחסון . קְיָרְטַן אוֹלַפְסוֹן גדל בבית שביָרְדַרְהוֹלְט . קְיָרְטַן היה הגבר הנאה ביותר שנולד אי פעם באיסלנד . היו לו פנים מרשימות, עם תווים חדים, עיניים יפות ועור בהיר...  אל הספר
מינרוה