6. בעל המצווה - מָארֵה דֵה מֱצְוָא

63 בעל המצווה היה ולא היה, טוב יותר מאלוהים לא היה . היֹה היה מורה, ולו היו עשרה תלמידים, וגם בנו, משה שמו, היה 42 לימודיהם, והפכו לבחורים עמם . . . כאשר הם גמרו ללמוד את מכסת גדולים אותם התלמידים, הם רצו לנקום במורה זה . . . שכן בזמן שלמדו אצלו, היה עושה להם תכסיסים ערמומיים ומבקש מהם שיִשְנוּ [ את תלמודם ] פעמים רבות . אמרו : עתה ניטול נקמה ממנו, רוצים אנו שאותו מורה יפסיד קצת כסף על בנו . באו אל משה ואמרו לו : אנחנו נוסעים אל עיר אחרת כדי להתאוורר קצת, וגם כדי להרוויח קצת . אבל קודם צריך שיהיה לנו כסף איתנו כדי שנוכל לנסוע, שנקנה סחורה . ונמכור אותה, אנחנו . כדאי לך גם 43 אתה לבוא איתנו ולהרוויח מעט כסף . . . משה, התקבל הדבר על דעתו . הלך אל אביו, וביקש ממנו שיתן לו אלף לירות, חפץ הוא לנסוע עם חבריו שהולכים נושׂאים ונותנים ומרוויחים כסף וגם אני רוצה ללכת עִמם . אמר לו אביו : לא חסר לך כסף, אני לא רוצה שתלך לשאת ולתת למקומות רחוקים כדי להרוויח כסף . . . כמה שדיבר אִתו, לא יכול עליו . הבן רוצה לנסוע עם חבריו . בקיצור, נתן לו אלף לירות, ומשה נסע עם חבריו אל העיר איסטנבול . . . אותם חבר...  אל הספר
מינרוה