הנערה שבכותל

76 סיפורי רוחות סיניים אותה : "חמודה, עכשיו שאת עומדת להפוך בקרוב לאם, איך זה שאת מסדרת עדיין את שערך כמו עלמה לא נשואה ? " הן הביאו לה את הסיכות והקישוטים המתאימים ודחקו בה לקשור את שערה, דבר שגרם לה להסמיק . אך היא לא אמרה דבר . ואז אמרה אחת מהן : "אחיות, בואו ונצא מכאן, אחרת נביך אותם מאוד . " בעודן מצחקקות יצאו משם ועזבו אותם לנפשם . ז'וּ החליט שהדרך החדשה שקשרה את שערה עשתה אותה ליפה עוד יותר . השיער והסיכות המעטרות אותו הלמו את פניה בצורה מושלמת . הוא נטל אותה אל בין זרועותיו, חיבק אותה ושאף לתוכו את ניחוחה המתוק . בעוד הם שוהים יחדיו בסמיכות אינטימית ואושרם מקיף אותם כמו נצח, נשמעה לפתע המולה כשל מצעד מגפיים מסומרים מלווה בצלצול שלשלאות ומילות גנאי . מפוחדת קפצה האשה הצעירה על רגליה, ושניהם, היא וז'וּ, הציצו החוצה . מבטם נתקל בכרוז לבוש שריון מוזהב, פניו שחורות כלילה, נושא פטיש בשתי ידיו ומוקף על ידי כל הנערות . הם שמעו אותו מכריז : "האם כולכן כאן ? " "כולנו כאן . " השיבו לו . "אם אתן מחביאות כאן בן אנוש, אמרו לי מיד, ולא – תצטערו על כך עד סוף ימיכן ! " הן חזרו והשיבו לו שאין שם...  אל הספר
מינרוה