69 מוסיקה "עם מה שאתה יודע עכשיו," אמר הכהן, "אין לך כבר בוודאי מתחרים בעולם . " וֵון המשיך להתאמן והפך לראש וראשון באומנות הנגינה על קִין . ערב אחד בשובו ממסע, בעת שהיה מרוחק לא יותר מחמישה לִי מביתו, עיכבה אותו סערת ברקים . שיחק לו מזלו והוא עבר אותה שעה בכפר קטן . בלי לחשוב פעמיים נכנס לבית הראשון שנקרה על דרכו . בפרוזדור לא היה איש, אך שנייה אחר כך נכנסה נערה כבת שבע - עשרה או שמונה - עשרה, בעלת יופי אלוהי . היא נרתעה למראהו ונסה בחיפזון מן החדר . וֵון לא היה עדיין מאורס, כיוון שכך הסעירו הרהורי אהבה את דמיונו . בינתיים נכנסה לחדר אשה מבוגרת ודרשה לדעת מי הוא . הוא סיפר לה ושאל אם יוכל לשהות בבית עד חלוף הסערה . "כן" השיבה, "אתה יכול, אבל אין ברשותי מיטה מיותרת . אם תסתפק במזרון חציר אשמח מאוד לפרוש אותו עבורך . " היא הביאה לו נר ובמבט ידידותי ערכה את משכבו . וֵון שאל אותה לשמה . היא אמרה לו ששמה שַׁאוֹ . וֵון המשיך ושאל אותה מי היא הנערה . "זוהי פַּנְגְנְיְנְג, בתי החורגת . " "בהנחה שאינך חושבת אותי לאדם חסר ערך," אמר וֵון, "הייתי שמח מאוד אם היינו מתאחדים יחדיו, היא ואני . מה את ...
אל הספר