השמאנית נִישַׁן

32 השמאנית נִישַׁן או אז יצאו שומרי השער והביאו את הזקן . כשנכנס, הוא לא הבחין בבשר, בעוגות וביין המנחה, אלא חלף על פניהם וניגש ישר לארונו של האדון הצעיר . הוא השעין את ידו על הארון, ניתר מעלה ומטה, התייפח בקול רם, ואמר בבכי : הוֹ חָבֵר אָהוּב, כַּמָּה קְצָרִים הָיוּ חַיֶּיךָ ! אַרָה קוֹרוֹ עֵת נוֹדַע לִי כִּי צָעִיר חָכָם נוֹלַד לְךָ, אַרָה קוֹרוֹ אִישׁ זָקֵן תָּשׁוּשׁ כְּמוֹתִי עַל זֹאת מְאוֹד שָׂמַח . אַרָה קוֹרוֹ כְּשֶׁנּוֹדַע לִי כִּי נָסִיךְ רָאוּי לִשְׁמוֹ גִּדַּלְתְּ, אַרָה קוֹרוֹ בְּתִקְוָה נִמְלָא לִבּוֹ שֶׁל מְשָׁרֵת שׁוֹטֶה . אַרָה קוֹרוֹ עֵת נוֹדַע לִי כִּי הוֹלַדְתָּ בֵּן יָשָׁר טוֹב הֲלִיכוֹת, אַרָה קוֹרוֹ מְשָׁרֵת נִקְלֶה כָּמוֹנִי לִגְדוֹלוֹת צָפָה הוּא מִבִּנְךָ . אַרָה קוֹרוֹ עֵת נוֹדַע לִי עַל נָסִיךְ כֹּה מְחוֹנָן, מֻפְתָּע הָיִיתִי . אַרָה קוֹרוֹ אֵיךְ קָרָה שֶׁהַנָּסִיךְ הַזֶּה לְפֶתַע מֵת ? אַרָה קוֹרוֹ עיניהם של האנשים שעמדו בצד הוצפו בדמעות כאשר ראו את הצורה בה התאבל הזקן על מותו של הנער . הוא הכה את עצמו בכפות ידיו, ובכה בכעס כשהוא קופץ מעלה ומטה . כשראה זאת ...  אל הספר