סיפור עשרים – הילד שהקריב את עצמו

162 סיפור עשרים – הילד שהקריב את עצמו מחמת הריגוש שגרם לו הצייד חש המלך כמיהה לחדור למרכז היער לבדו . בבעטו בחוזקה בעקביו בצלעות סוסו ובהצליפו בו בשוטו האיץ בו עוד ועוד . הסוס טרוף הכאב המפלח של בעיטות המלך והצלפות שוטו, דהר קדימה בדלגו על מהמורות ומכשולים ושטף במרוצה מהירה מן הרוח בנושאו את המלך כהרף עין עשרה מילין אל תוך מעמקי יער אחר, עד שהמלך איבד את חוש ההתמצאות ולא ידע עוד היכן הוא נמצא . כך התקדם המלך, אוחז במושכות סוסו, תועה בלב היער ומשוטט באפיסת כוחות ממקום למקום, כאשר לפתע נגלתה לעיניו בריכת מים רחבת ידיים שכמו רמזה לו : "בואה, בואה, גש הלום ! " בפרחי הלוטוס המניעים עליהם דמויי האצבעות מעלה מטה ברוח הקלה בדומה לידיים 172 רומזות . המלך רכב לכיוון הבריכה, ירד מסוסו ובפרקו ממנו את אוכפו, הניח לו להתגלגל על האדמה ולחלץ את עצמותיו . אחר כך רחץ אותו במימי הבריכה ונתן לו ללגום ממימיה, ואז קשר אותו לעץ מצל והביא לו ערמת עשבים לאוכלה . משכילה לטפל בסוסו, התרחץ בעצמו, הרווה צימאונו במי הבריכה וישב לנוח ולהפיג את עייפותו . הוא הניח למבטו לשוטט סביב סביב ונהנה מהשלווה האופפת אותו . ואז ...  אל הספר