108 סיפור שלושה עשר – הברהמין שאיבד תחילה את אשתו, ואחר כך את חייו כועסת עלי ? או שמא היא מסתירה את עצמה כדי לגלות מה הם רגשותי האמיתיים כלפיה ומתבדחת על חשבוני ? ' מוצף במחשבות והשערות מעין אלה שוטט הָרִיסְוָמִין במהלך הלילה בכל רחבי הארמון וחיפש אותה על הגג ובצריחי הארמון . הוא אפילו חיפש אותה בגן הארמון, וכשלא מצא אותה בשום מקום, בהיותו צרוב מאש יגונו החל להתייפח ולקונן : "אבוי ! איה היא אהובתי עם פניה היפות כלבנה במלואה והזורחות כאור הירח ? כלום הסהר הזורח בשמי הלילה המקנא ביופייך ושנא את קסמיך המתחרים בקסמו שלו, הוא זה שהעלימך ? אותו סהר, שנוצח על ידי יופייך שלך, וחשש מפניך ושעד עכשיו עודד אותי בקרניו הקרירות כמו משחת אלגום, מצא עכשיו, בהיותי מתאבל על אובדנך, את ההזדמנות שלו, להכות בי בקרניו כאילו היו הן גחלים בוערות, או חיצים טבולים ברעל . " ובעוד הָרִיסְוָמִין משמיע קינות אלה, חלף סוף סוף הלילה אט אט, אך צערו שלו על אובדנו לא חלף כלל . למחרת בבוקר פיזרה השמש בקרניה את החשיכה העמוקה שכיסתה את העולם, אך לא יכלה להפיג את חשכת הדיכאון הסמיך ששקע בו . קולן של הקינות המרות שהשמיע הָרִ...
אל הספר