משלהם, והפגינו נגד שר החינוך יגאל אלון ז"ל, וסגן שר החינוך, אהרן ידלין, זו היתה הפגנת היפנתרים' הראשונה במרינה . איימו עלינו, שאם לא נאפשר להם בית ספר בבעלותם ומבנה ארגוני כפי שהם מבינים, הם ישכבו תחת המכוניות שלנו . והשר וסגנו נכנעו והקימו בית ספר נפרד לילדי המושבים . ישראל קמל : היום הם רוצים לחזור . הם ע 1יו שגיאה היסטורית, בכך אין ספק . אהרן ידלין : מה שקרה ביאשל הנשיא' בעזרת הקיבוצים הוא, שנבנה שם בניין חינוכי שלדעתי איו להצטער עליו . נכון שהיה זה במסגרת של בעלות המדינה, אך זו בעלות פורמלית ולעתים פיקטיבית בלבד; הביורוקרטיה עושה, אמנם, צרות כאשר צריך להזמין ציוד ולהיאבק על תקציב, אך הבעלות היא פיקטיבית, כי בסך הכל הקיבוצים יכולים לעשות בבית הספר כרצונם . זאת בכפוף לכר, שהקיבוצים אכן רוצים להשקיע בו ולתת מנהל ומורים . למרבה הצער, הם לא תמיד רוצים . פעם קרה תקר, כאשר המנהל לא היה איש קיבוץ . היתה זו תקופה בעייתית והניסיון עמד בפני סכנת כישלון . עשינו מאמץ וקבענו שוב מנהל חבר קיבוץ, והדברים עולים יפה . זו לא הצלחה למופת אלא איכישלון למופת, כמו התנועה הקיבוצית עצמה, שגם היא לא הצלחה...
אל הספר