תנועת הפועלים לדרכה . בתקופת המהפכה התעשייתית, שבה התהווה פרולטריון חזק והחריפו ניגודי המעמדות, הראה מרקס דרך לתנועת הפועלים ונטע בה את הביטחון, שהיא הנושא לשחרור חברתי . מבחינה זו ה יתה תרומתו של בורוכוב להגשמת הציונות, גדולה מזו של הרצל . אמנם הרצל הניף את דגל הציונות המדינית, אך עשה זאת כסיסמה, בעוד שבורוכוב, על ידי חיבור הציונות עם הסוציאליזם ועם תנועת הפועלים, הראה את הדרך ואת הנושא להגשמת הציונות . היו בתנועת העבודה מורים דגולים, שהספיקו לעשות להגשמת הציונות יותר משעשה בורוכוב, אך לשמם אין מצרפים את ה"איזם", כי הם היו מגשימיה של תורה . בורוכוב היה יוצר של תורה . הייתי אומר, שבורוכוב לא יצר תנועה על ירי תורתו, אבל הוא נתן תורה לתנועה שהיתר, קיימת, ובעיקר בפוטנציה, והיתר, זקוקה להנמקה ולהוכחה . מכאן אולי גם אפשר למצוא הסבר למאמצים הרבים שבורוכוב השקיע בנושאים שונים . אינני בטוח בנכונות הפרוגנוזות שלו ואינני משוכנע שהוא עצמו היה בטוח בנכונותו בזמן שהציגו . היו כמה פרוגנוזות שלו שעור בימי חייו הספיק להיווכח בחוסר תקפותן, כמו הפרוגנוזה שהערבים יתבוללו בקרב היהודים, שהוא ביסס על העובדה...
אל הספר