ראשית דרכו של בורוכוב פולמוס אוגנדה והמאבק על ציונותציון . הוא רואה את משימתו בהנחת היסודות לציונות הפועלית וגיבושה הרעיוני והארגוני, ביצירת מגע עם יהדות אירופה ) זו שלפני מלחמת העולם ( , במלחמתו נגד כל גילוי אסימילציה וסתגלנות, במאבקו נגד הקונצנטרציה האנטיציונית ובחתירתו לסינתזה של ערכים לאומיים וסוציאליים . במועד מאוחר יותר הוא משקיע את עצמו בתנועה למען הקונגרס היהודי . כוחו רב בלשון השווה לכל נפש וזאת יחד עם הגותו האבסטרקטית ודיוק ניסוחיו המדעיים בשפע הקטגוריות הקונקרטיות והדימויים המוחשיים . בורוכוב היה בעל תודעה עצמית עמוקה לשליחות אשר עליו למלא ולמשימה הרוחנית הגואלת של יישום אורח המחשבה והמתוד של המרקסיזם לחקר הפרובלמטיקה היהודית, לביסוס הציונות ולגיבוש דרכה העצמית של תנועת הפועלים הציונית הסוציאליסטית . בורוכוב לא הפסיק לטפל גס באספקטים כלליים של הפרובלמטיקה היהודית והציונית, וניתן לציין שלוש תקופות ומגמות בהוויתו של בורוכוב : 1 ( התקופה ה"קלאסית" התקופה בה בורוכוב מתרכז בצדדים מסוימים ומצומצמים במורשתו . 2 ( הפילוג והוויכוח הפנימי עניין ההשתתפות בקונגרס הציוני ודרכ...
אל הספר