יוסף לניר (גבעת ברבר, יד טבנקין): העניין הדמוגרפי והעניין התעסוקתי

הקיבוצית, אין ספק שהתנועה הקיבוצית לא תגדל . פשוט מאוד, מפני שזה תלוי בשני פאראמטרים אחרים, שאינם ניתנים לחיזוי על פי המודל המארקובי, שאתם עבדתם אתו . אחוז העזיבה של הבנים הוא אולי הגורם המכריע שהקיבוץ צריו לעבוד עליו, כדי להקטין אותו . בעבודתו של סטנלי מרון יש בעניו הזה דברים מאירי עיניים . והדבר השני ­ קליטה מבחוץ, כדי למלא את הפער בגיל שבין עשרים לארבעים שנה, כדי להביא את שכבת הפוריות לגודל יחסי נורמלי בתמונה הדמוגרפית ולהגיע, קודם כל, ליכולת של רפרודוקציה של האוכלוסיה העצמית, פלוס קליטה . היום ברור, שחלק מהקיבוצים לא יכול להגיע לרפרודוקציה של האוכלומיה בלי קליטה . האלמנט השני, שאתייחס אליו בפרשה זו, קשור בשכבת בני השלושים­חמישימ וחמש שנה, ואפילו עד 60 שנה . זו היא אוכלוסיה פעילה, שיש לה הכשרה, השכלת והתמחות, בהיותה גם פעילה בתפקידים שונים . כאשר מדברים על חיזוי ותכנון מוכרחים להתייחס אליה כאלמנט בעל ערך לגבי כושר התפקוד העתידי, עם השינויים הטכנולוגיים הצפויים . לשכבת גיל זו יש בכר עניין גורלי ממש . ואינני רוצה להוסיף בזה . בתנועה הקיבוצית אין לי שום בעיה היום לשכנע, שיש לנו בעיה דמ...  אל הספר