זאת, בשונה מן ר . תעש י ה, שם קיים תהליך שבו היחס ביו היצרן לייצור הוא יחס של כדאיות בלבד . על כן, היחס אינו משפיע על התוצאות הכלכליות של הענף . תהליכי האוטומציה והמכשור מביאים לכר, שההפרשים, מבחינה זו, בין החקלאות לתעשיה מיטשטשים והולכים . הם הופכים את החקלאות לדומה יותר ויותר לתעשיה, ואת התעשיה עושים דומה יותר ויותר לחקלאות . בתעשיה נוצרת אפשרות של תהליכי ייצור ביחידות ייצור קטנות והולכות, מבלי לפגוע ביכולת הכלכלית; ואילו אנו חוזרים ממשק גדול ומנוהל לאפשרות של משק משפחתי . לקראת המאה הבאה, כאשר תהליכי המכשור והאוטומציה יהיו בתהליכים המובילים בייצור כולו בחקלאות, בתעשיה ובשירותים אנחנו הולכים ומתקרבים לאיחוד ביו החקלאות לתעשיה, ובעולם המערבי גם לטשטוש ביו העיר לכפר . ההבדלים ביו העיר לכפר, למרות המרחקים, י יטשטשו עד שייעלמו . זו גם הסיבה, שבחקלאות, ער היום, המשק המשפחתי הוא היעיל ביותר . יוצא מן הכלל הוא הקיבוץ, המהווה משק מנוהל יעיל, וזאת משום שיש בו יחס ביו היצרן למוצר . מאידך, כל שאר הארגונים המנוהלים הן המשקים הגדולים המבוססים על עבודה שכירה, הקולחוזים והסובחוזים, המשק המש...
אל הספר