המפעלים האזוריים הם רק 7,000 מתור מיליון ורבע פועלים בישראל . כלומר אפילו לא חצי אחוז, הרי בכלזאת, מבחינה סמלית, מבחינת תנועת העבודה והקיבוצים, יש לכר השלכות ציבוריותפוליטיות . ובכן, באותה ישיבה של הוועדה שלנו, לפני שנה,התגבשה תכנית לבדוק בשתי ועדותמטנה את הסיווג של המפעלים השונים באזור . דבר אחד הוא הפתרון הדרוש למפעלים מסוג 'פרי העמק', שאינם דרושים לייצור הישיר של החקלאים בקיבוצים, והם מפעלים עסקיים לכל דבר בבעלות המפעלים האזוריים ובבעלות הקיבוצים . דבר אחר הוא הפתרון הדרוש למשחטות; היתה הסכמה למגמה של בדיקת הוצאת המשחטות מבעלות האזורים ולהעבירם ליתנובהי, או ליכורי . התבססנו על הנחה, שקרוב למחצית הפועלים במפעלים האזוריים הם פועלי משחטות . אבל אם רוצים להפעיל במפעלים האזוריים דגמי שיתוף וכמובן, לעשות זאת בדרר וולונטרית של שיתוף ולא בקולקטיביזציה הרי אפשר לעשות זאת רק עם פועלים קבועים, עם מי שמכירים אישית, מי שעובדים שם זמן רב ומוכנים ללכת לצורות שונות של שיתוף, ולא עם פועלי המשחטות . נקודתמוצא נוספת שלנו היתה, שכל שינוי שיהיה, אסור שיפגע פגיעה קשה מדי בחקלאות או בכלכלה של הקיב...
אל הספר