לפי השקפה הגליאנית כזאת ניתן לומר, שהמתחיל אז . בימי ראשית . עובר תקופה היולית וובריאנית, כאשר בקיגוץ עובדים כל היום ורוקדים כל הלילה, ואיו שום צורך בתקנונים . לאחר מכן עוברת עליו תקופה של התמסדות, שבר . מתעורר הצורר בתקנונים . אבל עודנו מאמינים . השלב השלישי הוא תקופה של הידרדרות בירוקרטית, שבה אנחנו מצהירים את האידיאולוגיה, אבל עובדים לפי מה שאתר . חוקיות קורא "יעילות כלכלית" . אפשר לומר שזוהי התפתחות בלתינמנעת , חברתית כללעולמית שהקיבוץ הוא רק אחד המקרים המוכיחים את תקפותה האוני ברסלית . אין הדור הולך ופוחת אבל זה לא חייב להיות כך, מפני שזו באמת התפתחות ליניארית ביולוגית לאדם מעיסוקי בחינוך אני יודע שמאז אפלטון אחד או לקבוצת אנשים מסויימים . המזדקנים חושבים שהדור הולר ופוחת, אך איו זה בהכרח כר . זה גם ענייו סובייקטיבי . יכול להיות שבתנאי המציאות של מדינת ישראל היום, התנהגותנו היא . יחסית, אידיאולוגית לא פחות מאשר בתנאי המציאות של אז, כאשר קיבוצים רבים היו סמוכים על שולחן הציבור ותלויים בפרנסתם בהסתדרות הציונית . הם היו מדברים על עבודה כעל ערך עליון ועל כך שהם מפרנסים את עצמם, אך ...
אל הספר