אמיר הלמן (אפיקים): העדפות חברתיות-ערכיות בקיבוץ בעידן משבר כלכלי

למען השקעה בטרקטור חדש על חשבון השקעה בחינוך . או את התנגדות נציגי המפעל להחלפת המנהל על אף עקרון היוקרה . לדעתי . כיוס מסתמנת מגמה מסוכנת שלפיה נוטים ­ במקרה של התנגשות ­ להעדיף את נקודת הראות הכלכלית ולוותר בתחומים ערכיים . בשנות העשרים . כאשר היו בארץ רק 25 קיבוצים . התעוררה התנגדות למתן עזרה לביסוסם . מומחים שונים . בעיקר כלכלנים וסוציולוגים . טענו שהקיבוץ נידון לכשלון ­ דווקא עקב ניסיונו להגשים את האידיאל "לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד בהתאם ליכולתו­ . המומחים הניחו שבתנאים אלה החברים "צרו פחות מדי . לעומת זאת תהיה הצריכה גבוהה ובזבזנית . התמריץ החומרי זוהה כמרכיב הדומיננטי בפעילות כלכלית . ומסקנתם היתר, כי יחידה כלכלית הדוחה במתכוון תגמולים לפי תוצאות . אין לה סיבו" קיום . הקיבוץ, אמרו . שבר במתכוון את הקשר הישיר בין תרומת הפרט לתהליכי ה"צור לבין ההכנסה שממנה נהנה . ועל כן הוא חסר יכולת להתמודד כלכלית . לאחו '­ . ישים שנות קיומה של התנועה הקיבוצית, נתגלה למומחים שהקיבוץ דווקא יעיל בתחומי ה"צור וכי גם בתחומי הצריכה הוא מצא דרכים לשמירת נורמה סבירה . נמצא שהקיבוץ שונה מקומונות ותנועות...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית