להזכיר ספר דוקומנטרי רב ערר בשם "גירוש קפריסין", מאת דר . דוד שערי . אני כתבתי מנקודת ראות אחרת, אישית, על אנשים שהכרתי וביניהם חייתי . אנשים, אשר תקווה של מחר טוב יותר וחלומות ורודים על עתיד מאושר 1תנו להם כוח לעמוד בתלאות הדרו, וגיוונו אפרוריות של חיים חדגוניים במחנות קפריסין הסגורים על ידי גדרות תייל . קפריסין, מקום שבועד להיות מקום עונש וקללה הפר ) ולא מעט בזכות אותם שליחים ופעילים שהזכרתי קודם ( למקום ברכה, לתחנת ביניים בה ניתן היה לנוח אחרי טלטולי הדרך, להחליף כוח, לשאוב חמצן ולהתכונן לחיים בארץ . הצעירים, פנויים מדאגות פרנסה למדו ) לרבים מהם זאת היתה הזדמנות ראשונה בחייהם ( , התאמנו בהג 1ה ואהבו . קפריסין היה מקום מפגש גדול של אנשים שהגורל זימן אותם יחד . לא ייפלא שבקפריסין פרחו אהבות והתקשרו זוגות . היתה תקופה שקדחת הגישואין אחזה בצעירים, שהיו רובם אנשים עריריים, ששכלו את כל משפחתם . הספר "נישואי קפריסין" מספר על שלושה זוגות של ידידים, הקשורים ביניהם בקשרי ידידות ואהבה . הזוג האחד זלדה, פרטיזנית לשעבר, בעלת זיכרונות מאד קשים מזמן השואה,מתקשרת בקשר ידידות חזק ואמיץ עם אחד השל...
אל הספר