אורי ברנר

גם הקביעה שזה נמשך עד 1944 ­ ממש לא מדוייקת, אם כי נכון שבאופן פורמאלי ההסכם להכנסת חברי התנועות ל"הגנה", שאהוביה סיפר עליו ועל תףומת גלילי להשגתו נחתם רק ב­ 1944 . גלילי חבר המפקדה . לא יכול היה להעביר את זה בתל­אביב . "ההגנה­ בחיפה היתה פועלית והבינה את העניו, ירושלים היתה פשוט זקוקה להם בשכונות, והיא שכנעה את חברי ה"מחנות­העולים" להצטרף . אם כר כל הסיפור על מחנות העולים שייר לתל אביב, שלא רצתה בכלל הרבה חברים, החלק האזרחי ידע שאם הוא יכניס הרבה חברים ל"הגנה" הם יהיו פועלים . לכן "ההגנה" לא קיבלה את כל הפועלים שרצו להיכנס אליה, בכל מיני תירוצים, ולנוער אמרו ­ אתם עוד לא בני 18 . "ההגנה" קיבלה חבריה צעירים למקשריט גם בתל­אביב . משנת 1929 היו חברי מחנות העולים מקשרים בהגנת תל­אביב, בהתחלה אחד, ואחר כר שלושה ובשנת 1935 עוד לפני המאורעות היו 15 או 16 . אבל מספר המקשרים שהיו דרושים היה מוגבל, כמה מקשרים היו צריכים ? אחר כר זה הורחב לאיתות וכל הזמן היתה מלחמה על כניסת חברי התנועה ל"הגנה" . מי שקורא את הפרטיכלים של מחנות העולים ברצינות יכול לראות ששנה אחרי שנה, ישיבה אחרי ישיבה, מדווחים על ...  אל הספר