אורי בן אליעזר - ההרגלים והמנהיגים הפוליטיים של חברי תנועות הנוער בשנות ה-40

הייתי מעוניין לעבור עכשיו חמש עטרה שנה מאוחר יותר, לסוף שנות השלושים וראשית שנות הארבעים . רפאל גת שיושב משמאלי כתב עבודת דוקטורט על תנועת הנוער, עבודה שהתיזה שלה מקובלת עלי פחות או יותר ורעיונה המרכזי הוא הפוליטיזציה של תנועות הנוער . רפאל גם מציין שבשנות הארבעים המוקדמות תהליך הפוליטיזציה הוא בשיאו, תהליך שבעטיו תנועות הנוער משתנות ומאבדות את התפקיד המסורתי שהיה להן בעבר . זה מקובל עלי, הייתי רק רוצה להרחיב את היריעה ולהציג אותה מנקודת ראט 1 אחרת : מנקודת ראותם של הצעירים ולא מנקודת ראותה של ההנהגה . סוף שנות השלושים וראשית'שנות הארבעים הם תקופה של משבר בישוב, מסיבות שונות שלא כאן המקום לפרטן . הדילמה של אותר . תקופה היא האם להצטרף ולהילחם עם הבריטים כנגד הגרמנים או להילחם נגד הבריטים והספר הלבן . טענתי היא כי נוכח משבר זה קמו צעירים מ­ 1939 ואילך, וקראו תגר על מדיניותה של ההנהגה מתוך תחושה שעכשיו הם אלו שיכולים "לעשות את העבודה" . למעשה אלה הם צעירים מזרמים שונים, הנושאים מחאה כנגד ההנהגה . תחושתם היא שההנהגה אינה פועלת ומגלה אזלת יד, שהישוב כולו אינו ערוך, לא מבחינה צבאית ולא מבחינ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית