דוד שיף: התרמיל הבוכה

פולני, שמיים קודרים מכוסים עננים כבדים, צינת הלילה פורשת את כנפיה על מרחבי היערות, השדות והאנשים, שכצללים שקטים רועדים מקור, מצטופפים במכונית ענקית מכוסת ברזנט, הבולעת במהירות מסחררת את הכביש הלבן המתפתל בין גבעות ויערות­עד דוממים ההולכים ונעלמים אחריה . רוח קרה נושבת וחודרת מבעד כיסוי המכונית ומכה בחוזקה בצללים המחזיקים איש ביד רעהו . ביו עין­חרור לעיו­רור, שתי עיירות גבול בדרום­מערב פולין, מאיטה המכונית לרגע­קט את מהירותה, ושני בחורים שלנו קופצים ממנה אל הכביש . היא ממשיכה עוד כמה מאות מטרים, נעצרת ושוב קופצים שני בחורים, מתקדמים ברגל ונבלעים בחשיכה . מתחילים בפריקת המיטען . מסביב דממה . רק ממרחקים נשמעת מעת לעת נביחתם של הכלבים . אחד אחד יורדים האנשים מן המכונית ומחכים כפופים בצידי הכביש לגמר הפריקה ולאות של המדריך . פתאום מבזיקים מרחוק אורותיה של מכונית הולכת וקרבה . רטט של חרדה חולף בנו . האם נפלנו בפח ? "אל בהלה" ­ נשמע קולו החרישי של המדריך ­ "לשם כך הורדנו את בחורינו לפניכם . הם לא יתנו להם לעבור . " כולם עומדים כמאובנים ובנשימה עצורה מסתכלים לעבר המכונית המתקרבת . ובאמת, אינך ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית