הערה רביעית בענייו המדינה : צריר להבדיל היטב בין היכולת הפיזית, הכמותית, לביו הרצוו של כל התנועה הקיבוצית להתמודד עט האתגרים שהמדינה הציבה לתנועה הקיבוצית . התנועה הקיבוצית בימי המדינה לא היתה מסוגלת להתמודד עם "אתגר המדינה", לפחות לא בדרך שהיתה מורגלת ללכת בה לפניכן . התרומה החשובה שהרימה התנועה הקיבוצית במעשה קליטתה של העלייה החמישית, לא רק לגבי אלה שנשארו בקיבוץ אלא לגבי כל אלה שעברו דרכה ונקלטו במקומות אחרים, לא חזרה על עצמה . הכלים של התנועה הקיבוצית לא הספיקו למשימה בעלת ההיקף הענקי של קליטת העלייה ההמונית . או, כאמור, היה מעורב בדבר גם יסוד אידיאי . ) אדבר רק על הקיבוץ המאוחד . לא בחנתי ואיני מוסמר לדבר בענייו זה באשר לזרמים הקיבוציים האחרים ( . כאמור, התפיסה של הקיבוץ המאוחר את המדינה היתה תפיסה של המשך : סוף סוף נפתחו האפשרויות . מה שהיה הוא שיהיה, אלא ברמה אחרת של אפשרויות הגשמה . הקיבוץ המאוחד תפס את שלב המדינה כשלב המשך של הישוב . התפיסה של בן גוריון היתה תפיסה שונה . הוא ראה במדינה מהפכה מן השורש . במהפכה הזו עלה נושא מהפכני חדש . בימי העלייה השנייה ראה בן גוריון באיש הק...
אל הספר