זה הוא דיון אנכרוניסטי, מפני שמלחמת העולם והשואה הן עובדות כשם שהצהרת בלפור היא עובדה וכשם שהציונות היא עובדה, איו טעם לדבר ב"אילו", כי כל אחד יכול לבנות תסריט אחר . בענייו האוטונומיה דוד זית אמר, שאמונה של התנועה הקיבוצית היה שבדל כצנלמון ובן גורי וו התנגדו לאוטונומיה . יכול להיות על זה ויכוח, בכל אופן אין איש יודע מה היה קורה לו היתה ניתנת אוטונומיה . זה שוב הופך לדיון על "אילו", אך בכל אופן אני לא מקבל את קביעתו של דוד שזה היה אמונה של התנועה הקיבוצית . באשר לכמות ההיסטוריה אינה מתנגדת לבדיקה כמותית . כל מחקר היסטורי רציני חייב לקחת גם את העניין הזה בחשבון, ואין זה מותר את העיסוק ההיסטורי . ההיסטוריה איננה רק עיסוק באידיאות וברעיונות . השומר הצעיר צוייו כדבק בריאליזםאוטופיזם . אינני יודע מהו בדיוק ריאליזם . בוויכוח על החלוקה מי היה ריאליסטי ? זה שהתנגד או זה שקיבל אותה ? בוויכוח על הכרזת המרינה היה ריאליסטי זה שדחה אותה או זה שהתנגד לה . בתפיסה האידיאולוגית ואנחנו רואים אותם דרך המשקפיים שלנו, וכר גם לגבי ברית המועצות, ניתן היה לראות בה את האידיאולוגיה אך היו שראו שם את ה...
אל הספר