קיבוץ עין חרוד ניסה להיות "קיבוץ הסתדרותי", "קיבוץ כללי", "קיבוץ כיבושי" . אשתדל להסביר למה התכוונו חברי הקיבוץ שהעלו מושגים אלה . ביסודו של הקיבוץ המאוחר עמד חזון שלא הוגשם אף פעם אבל פירנס אותו תמיד, והוא חזון "הישוב הקומוניסטי" . זה מונח של קיבוץ עין חרוד . "הישוב הקומוניסטי" פירושו היה קיבוץ, ישוב שהוא לא כפר ולא עיר, שאין בו מחסרונות הכפר ואיו בו מחסרונות העיר ויש בו איכות חדשה של חיים, איכות הנובעת מצורת הארגון המיוחדת המבוססת על יחסים הרמוניים, לא שלטוניים, על התנגדות מוחלטת לשלטון, על חברה אנושית פתוחה היכולה לנצל את ההישגים התרבותיים והטכנולוגיים העדכניים של הדור . העיר סימלה קידמה לעומת הכפר המסורתי, הישוב הקומוניסטי צריו היה לסמל קידמה בהשוואה לעיר, לא על ידי חזרה לשלב הכפרי המפגר אלא על ידי עלייה לשלב חדש של התפתחות, של צורה חיים מאורגנת בדרך חדשה . הישוב הזה צריך היה, כמובן, להצטיין בגודלו . את יתרון הגודל הוכיחה העיר ועל יתרון זה איאפשר היה לוותר . מכאן נבע הצורך לבנות ישוב קיבוצי גדול . הישוב הקומוניסטי הזה צריו היה להצטיין לא רק בגודלו אלא גם בשאיפתו לגידול מתמיד . כלו...
אל הספר