אהרון מנדל

דני רוזוליו הראה לי תופעה הצומחת לא על בסיס של צורר, אלא על בסיס של בניית מודל . אהרון מנדל לדעתי, אנחנו צריכים לדבר על מספר מודלים, על מספר רמות ועל מספר דרגות של שיתוף . יכול להיות משהו, שבו התרבות המשתתפת תהיה של אליטה, או, בכל אופן, של מיעוט . הדרגה המפותחת ביותר תמיד תהיה של מיעוט, כמו שהקיבוץ היה תמיד מיעוט וכמו שמונדרגון הוא מיעוט . אמנם המיעוט הזה יוכל ליהפר למרכז מבחינה סוציולוגית . פעם, כל המרינה שרה על עין­חרוד . רוב האוכלוסיה לא ישבו בעיו­חרוד, אבל כולם שרו עליה . רוב האוכלוסיה לא היו פועלי בנין, אבל שרו "הבו לבנים" . משמע, היה מרכז, שהיה יכול להקרין על הפריפריה . אבל מבחינה מספרית, זו היתר, תרבות משתתפת של אליטה או של מיעוט . יכולה להיות שכבה של מיעוט המהווה את רגם העתיד, דגם עוזי, אבל איו לוותר גם על דגם "כור" של היום . שכן ברגם "כור" אנחנו רוצים לראות עשרות אלפים ואולי מאות אלפים . אולם מה שצריך לעשות הוא להנהיג גם בדגם הכורי הקיים מידה כלשהי של שיתוף של החבר העובד בו . חבל שאנחנו חוזרים תמיד על סיפור הבעלות . לדעתי, בעלות והרגשה של מעורבות איו ביניהן כמעט ולא­כלום . והר...  אל הספר