מנחם רוזנר

מנחם רוזני יש ספרות עשירה מאד על בעלות ועל ניכור . אבל אני מדבר במושגים של הסתברויות ­ היכן הסיכוי למעורבות גדול יותר . ואני טוען, כי בקואופרטיב יש הרבה יותר סיכוי של הזדהות האדם עם עבודתו ועם מפעלו מאשר במשק האדמיניסטרטיבי . ואני מוכן להציב אתגר, שיבואו ויוכיחו לי את ההיפר . יש בידי הרבה מאד עובדות כדי לחזק את טענתי . אבל מצד שני, איו ספק כי לדפוס הקואופרטיבי הקיים שורה של מגבלות . התופעה של עבודה שכירה אינה מקרית . היא קשורה באותם דפוסי בעלות אישית הקיימים ושכידוע שונים מדפוסים אחרים שנידונו כאן בכמה הזדמנויות, כגון אלה של מונדרגון או אלה שהציע אותם, ביזמת החוג הזה, ד"ר דניאל . ואיו טעם לחזור על הדברים האלה . ובכן, אני טוען, שיש צורך לגבש דרך שלישית כדגם רצוי, אשר יש בו מירב היתרונות של שתי הצורות הקיימות ­ זאת אומרת, יש בו שילוב של אלמנט היוזמה האישית והקשר בין התשומה של האדם, השקעתו במפעל והנאתו מהמפעל, כפי שבאים לירי ביטוי בקואופרטיב, עם האלמנטים המשימתיים של המשק הציבורי . ברגם הרצוי הזה יהיה בו שילוב של הון ההשקעה של חברי הקואופרטיב והון השקעה ציבורי . השאלה המרכזית של דיוננו הי...  אל הספר