132 פרק שביעי של עלי תה, שהושלכו לשם בעת שהגברים רוקנו את קדרות התה שלהם . היא בעטה בערמה פעם או פעמיים ואמרה לאחת מחברותיה : "האנשים האלה חייבים להיות באמת עשירים מאוד, אם השתמשו בכמות כזו של תה . " בעיטותיה גרמו לעלים להתפזר במקום אחד ולחשוף לעין נער קטן שנקבר למחצה מתחתיהם . הנער, מטונף בצורה שאין לתארה, היה מכוסה בשרצים, שהתפתלו בשערו הדהוי . אפו נטף, והוא גנח תוך כדי שהוא משפשף את עיניו . "מי אתה ? " שאלה אותו הנערה, "מה אתה עושה כאן ? " "אדוני הוא סוחר עשיר, שהוא כאבא עבורי . " ענה הנער הקטן . "אתמול הוא וחבריו שמעו שהמלך קוּרְקָר אוסף את חייליו כדי לתקוף אותם, על כן החליטו להסתלק מכאן . בזמן שדאגו לטעינת סחורותיהם, 135 למדורות שיודלקו שלחו אותי המשרתים לאסוף חומרי בעירה במהלך המסע . כשחזרתי, תעיתי בדרכי, וכשהגעתי למחנה כבר נעלמו כולם . הם שכחו אותי כאן . מה את עומדת לעשות איתי ? האם תהרגי אותי או תיתני לי אוכל ? " הוא חילץ את עצמו מערמת עלי התה ונעמד זקוף לפני גָרְטְזָה . דוּגְמוֹ, שהתקרבה לשם, הביטה בילד, משכה את גָרְטְזָה הצידה ואמרה לה : "כשגֶסַר היה צעיר, הוא ממש דמה לילד הז...
אל הספר