127 פרק שישי 132 הדבר הטוב ביותר עבורכם הוא לפנות את השטח מיד תמורת המים ! ולחנות במקום אחר . אם תתעקשו להישאר כאן, ישלח לכאן המלך את חייליו כדי לאכוף עליכם את מרותו ולהחרים את כל סחורותיכם ! " על כך השיב לו המשרת : "הו אתה החוקר אותי ממרומי סוסך, דע לך שכמה מהאדונים באים מהודו וביניהם לוֹנְפּוֹ פֵּקָר . אחרים מגיעים מגָ'נְג עם יוּלָה טוֹנְגְיוּר ואחרים מארץ סִינְד עם קוּלָה טוֹבְּגְיָל . האוהל היפה השולט על המחנה הוא זה של הפֵּנְטְצֵ'ן ( אוֹדְזֵר גְיַלְטְסֵן המלומד ) . אין מקום במסעותינו ברחבי תבל שלא חנינו בו באופן חופשי וללא הגבלות . איש לא דרש מאיתנו מעולם לשלם עבור המרעה או המים . אנו לא נשלם דבר ! המלך יכול לשלוח את חייליו, איננו חוששים מהם . נהרוג אותם ונחריב את עירו ! " בעת שהשמיע את המילים האחרונות, העניק המשרת לסוס האדום בעיטה כל כך חזקה עד שגם הסוס וגם רוכבו התגלגלו במדרון של אדמת המרעה עד לשפת הנחל . דִיקְצֵן שנחבל קשות, התרומם כשהוא משפשף את גופו הדואב וחשב לעצמו : מעולם לא נתקלתי באדם בעל כוח כזה . זה בוודאי גֶסַר עצמו . בואו אינו מבשר טובות לקוּרְקָר . מה עלי לעשות ? המל...
אל הספר