116 איש הזאב ואבירי השולחן העגול לכלכלנו ומי יודע, אולי יבוא יום ואלוהים ישלח לי את חסדו וישוב ויעשירני ותוכלו להמשיך ולשכון עמי לבטח כל ימי חייכם . " "רבנו היקר," השיבו לו התלמידים, "נעשה ככל אשר תשאל מעמנו, וכל אשר לנו אם כסף ואם בגדים – נחלוק עמך . " וכך יצא הרב לדרכו עם חמישים מתלמידיו ואיש בקהילה לא ידע על כך דבר . כאשר גילו העניים כי הרב נעלם לבלי שוב הם נבהלו מאוד, וכך גם הנערים שבהם תמך ויתר תלמידי הישיבה שנותרו בביתו עם אשתו . אבל הרב ששמעו הלך לפניו, יצא לדרך בלוויית תלמידיו וזכה לכבוד רב בכל מקום שהגיע אליו, כיאה לאיש כמותו . אף אחד לא הופתע מכך שנטש את ביתו . הבריות הניחו שהוא ותלמידיו גולים למקום תורה . לאחר ששוטטו בדרכים שנה או שתיים התרפטו בגדיהם וכל כספם אזל . עתה היה עליהם לקבץ נדבות כדי לחיות את נפשותיהם ואל נא נשכח שמדובר היה בחמישים נפשות . בכל מקום שנקלעו אליו, נעלו אנשים את דלתותיהם ולא הניחו להם להיכנס . איש לא יכול היה לדעת שהם תלמידי ישיבה ולא חבורת בטלנים לא - יוצלחים . לבסוף, עייפו הם מחיי הנדודים שלהם, והם פנו אל הרב ואמרו לו : "רבנו היקר, מה יהא עלינו ? כמה...
אל הספר