לאכול, לגדול, לאהוב 191 ההורים משתגעים, בכל מקום מספרים להם שחייבים לאכול מגוון, שחייבים להכניס את כל אבות המזון, את כל הוויטמינים, את כל המינרלים מכל המזונות בעולם לגוף של הילד כדי שיהיה בריא, אבל הילד שלהם מסתפק באב מזון אחד, ויטמין אחד, מינרל אחד . מה גם שהילדה של השכנים אוכלת הכול — פיצות, בננות, לחמניות ואפילו, השם ישמור, תרד . קיימות בררנויות אחרות, לא פחות מרגיזות . ילדה שדורשת שכל מנה תגיע בצלחת נפרדת . האפונים בצלחת אחת, המלפפון בצלחת שנייה, הקציצות בצלחת שלישית — והנה אחרי שתי ארוחות כאלה הכיור כבר מלא כלים . ילדה שמתעקשת שבפירה לא יהיו גושים, ואם חס ושלום מתגלה במהלך הארוחה גושיש זעיר של תפוח אדמה שלא נמעך כמו שצריך, הסתיימה הארוחה . ויש ילדה שלא אוכלת אוכל לבן . בשום צורה . לא יוגורט וגם לא גבינה, ואם למגינת לבה משתרבב כתם לבן לצלחת, היא מסוגלת לעזוב בכעס את השולחן מתוך טענה שאף אחד לא מתחשב בה . וישנו אותו ילד שהצהוב של הביצה חייב תמיד להיות מבושל וקשה וכל מאכל אחר שיש בו ביצים הוא בבחינת טאבו . וההורים משתגעים . הם חשים שפיסת בצל אחת שנגעה באורז, גרגר מלח אחד שחרג ממק...
אל הספר