לאכול, לגדול, לאהוב 75 עולות כל שנה", "מי שמתחילה עם גלוטן, לא תוכל להפסיק עם גלוטן" . למען האמת, אחרי שהילדים מסיימים להתמודד עם איומים והפחדות שכאלה, אפשר להבין מדוע הם יותר מפחדים מעוגיות ופחות מזומבי נוטף ריר . הורים מדברים בשפת האימה ללא הרף, היא נשמעת להם טבעית, נכונה ואפילו חינוכית . הם חושבים שהם מלמדים את הילדים איך לאכול נכון, הם חושבים שהם מזהירים את הילדים מסכנה, הם חושבים שהם מצילים את הילדים ממחלות ומצרות בריאותיות, בלי לתת את דעתם על כך שהם בוראים שדים ומפלצות שמבעיתים את נפש ילדיהם, בלי לתת את דעתם על כך שהם שופכים שמן ( ושמן זה הרי לא בריא ) על מדורת החרדות . הפחדה היא בעצם צורה של מניפולציה לשונית-רגשית, שנוטלת מהילדים את הכוח להשמיע קול ולהתנגד . היא גורמת להם לציית כשהיא הופכת את הדאגה ההורית להדאגה, כשהיא מעתיקה את החרדה ההורית לבריאות הילד, אל המאכלים . כשהילדים מוזנים בתרחישים אפוקליפטיים תזונתיים הם נמצאים באפלה אינטלקטואלית המחוללת מצוקה רגשית . איך ילדה בת חמש יכולה להבין את האיום בסוכרת ולהתמודד עמו ? מה זה סוכרת ? מדוע כורתים רגליים לאנשים עם סוכרת ? איך...
אל הספר