לאכול, לגדול, לאהוב 61 ■ אתם מספרים ומעבדים את רוחות הרפאים שלכם, נותנים להן גוף ונשמה, צורה וקול . הן מפסיקות להיות מפלצתיות והופכות לאנושיות . ■ אתם מספרים לילדים שלכם מהיכן הגעתם, מה אכלתם ואיך גדלתם . ■ אתם מספרים לעצמכם מהיכן הגעתם, מה אכלתם ואיך גדלתם . ■ אתם נותנים לילדים שלכם להבין שאינם לבד בעולם, שלהרגיש במצוקה כלפי אוכל ובזמן הארוחה זו חוויה נורמלית ולגיטימית . אולי הסיפור שלכם יעורר אצל ילדיכם את הרצון לספר לכם מה הם אוהבים לאכול ומה מפריע להם, מה קשה להם בזמן הארוחה ואיך אתם מקשים עליהם . אם קרה ורוח הרפאים השתלטה עליכם, אל תפחדו לבקש סליחה . אם צעקתם על הילד כי לא סיים מהצלחת, אם הערתם לו בנבזות כי אכל באופן מלוכלך, כך שחצי מהאוכל היה מפוזר על הרצפה, תמיד קיימת האפשרות להודות ולהתנצל . תמיד תוכלו להודות בפניו ש"איבדתם את זה", שלא באמת התנהגתם אתו באופן מכבד . הסליחה תקל גם עליו כי נלקח ממנו האשם, שמא התעצבנתם בגללו . כך גם תבהירו לעצמכם שההתנהגות שלכם אינה תקינה, שאינה מקובלת עליכם . אולי כך גם תבינו שכשהתנהגו כך אליכם בילדותכם, זה לא היה תקין, ותוכלו אז להעז לכעוס על...
אל הספר