לאכול, לגדול, לאהוב 19 האמיתי כבר לא צריך לבוא — הוא כבר נמצא בבית, ליד הצלחת . אנחנו אוהבים להרגיש בשליטה . לחיות בתחושה של ביטחון וודאות בעולם משתנה וחמקמק, לחוש חזקים בעולם שרירותי ומפחיד . האכילה היא אחת הזירות המרכזיות שבה אנו מפגינים שליטה ומאשרים אותה . אנחנו מנסים לשלוט בדחף הרעב, בצורת הגוף, בכמות המזון שאנו צורכים ובסוגיו, ומאמינים שאם נצליח, נצליח גם בתחומים אחרים בחיים . שאם נדע להשתלט על המאכל שבצלחת, נהיה בריאים יותר, מאושרים יותר, חטובים יותר, מוצלחים יותר . וכשזה מגיע לילדים המוצלחים שלנו, אנחנו מכפילים את מאמצי ההשתלטות . אנחנו קובעים להם תפריט בריא ומזין, הכולל פחמימות, חלבונים וירקות . אנחנו תובעים מהם לסיים את האפונה, מונעים מהם לרדת מהשולחן עם צלחת לא ריקה, אוסרים עליהם לאכול עוגייה, נוזפים בהם על חוסר תיאבון ונוזפים בהם על עודף תיאבון . רואים באי-אכילת סלט חולשה ובסירוב לארוחת בוקר חוסר צייתנות . ומכיוון שאנו מאמינים שאכילה נכונה היא השער להתבגרות מאושרת, בריאה ומוצלחת, אנחנו ממשיכים באכיפה בשאר אורחות החיים שסובבים סביבה : שעות הרחצה, השינה והטלוויזיה מוסדרות...
אל הספר