ה ל ה ק ה ה י ח י ד ה ש ח ש ו ב ה 219 זה נשמע ישן ואנכרוניסטי כמו מכנסי קורדרוי משנות השבעים עם תפרים גסים . אוצר שמוצאים בחפירה ארכאולוגית, אבל לא כזה שמגלה לך משהו על העבר, אלא אחד שמעמיד מולך מראה שֶמורה לך את העתיד . מצאתי את קראס בזמן, והתחושה של לזהות בהם את זה מיד, ובכלל ההרגשה של לשמוע אותם בפעם הראשונה, היא זיכרון חי גם אחרי עשרים ושתיים שנה . זה היה במחששה בתיכון, בחצר שמאחורי הצריפים, איפה שהיו מעשנים בהפסקות סיגריות ומקשקשים בלורדים על הקירות שמות של להקות דת׳ מטאל וסמלים מאגיים . מנהל בית הספר וצוות עוזריו היו פושטים מדי פעם באקט צבאי ברוח דרת׳ ויידר על הפינה הזאת, ואז היו הרוקרים הקשוחים בולעים את הסיגריה ורצים לכל עבר בבהלה כשהם מקרקשים בשרשראות ברזל ובסיכות הביטחון, בשביל לא לחטוף "הרשמה" . אבל לא באותו יום . באותו יום היה שקט, וככה יכולתי לשמוע שיר של קראס מההתחלה עד הסוף, מקסטה בווקמן . זה היה השיר הראשון בקסטת אוסף שהכינו לי, והיו בה גם שירים של הסוואנז, הפיקסיז וסאבּיוּמנז . החיפוש הזה התחיל אולי שנה קודם לכן, מתישהו בין 1991 ל- 1992 . תחושת האאוטסיידריות התחילה לעב...
אל הספר