א י ל ש ג י א ב י ז א ו י 102 חניה רגילה, על פני הקרקע, ולהם חניה תת-קרקעית . קצת מפחידה, ולכן גם מסקרנת . מצד שני לנו היו גינות קטנות לכל בניין ולהם לא . לפעמים היינו מרשים להם, לאלה מהבניין הגבוה, להיכנס לשכונה שלנו ולשחק איתנו . בתמורה הם היו צריכים להרשות לנו להיכנס לשכונה שלהם, ואז היינו שוברים תריסים מאיזה חלון, מדביקים אותם יחד ומחברים להם חבל . יוצרים מעין מזחלת ועליה מחליקים על האספלט בירידה התלולה לחניון התת- קרקעי שלהם . לפעמים קצת קינאנו בחניון שלהם . אבל באופן כללי אהבנו את השכונה שלנו כי אצלנו היה יותר כיף . מלבד ארבעת הבניינים בני ארבע הקומות שעל פינת הרחובות סוקולוב ושדרות העצמאות בבת ים, כללה השכונה שלנו גם את החניה המשותפת, את הגינות הקטנות של הבניינים — שבהן הצלנו וגם קברנו גורי חתולים — את המקלטים המשותפים, שלפעמים היינו עושים בהם "מועדון", את חדרי המדרגות, שבהם היינו עושים "הופעות", ומין מרפסת גבוהה כזו שחיברה בין הבניינים וריכזה סביבה את מרפסות השירות של כל הבתים . שם, בחלל המרובע הזה שנוצר בין הבניינים, אפשר היה לשמוע מה קורה בכל בית : מי רב עם מי ולמה, למי נולד ...
אל הספר