זהו נס

ה ל ה ק ה ה י ח י ד ה ש ח ש ו ב ה 15 לא זוכרת מה הרגשתי כלפיו, אולי לא הרגשתי הרבה . רק שמעתי ושמעתי את Colour by Numbers עוד ועוד, עד ששרתי כל נימה בו בדיוק מושלם, קולות וכלים כאחד . אהבתי באלבום הזה כל תו וכל צליל, אבל בתור רצועה פרטית בחרתי לי את המנון הגוספל That's the Way , הסוגר את הצד הראשון . כנראה מצאתי בו מארז חתרני של מחווה + מרד ב- The Great Gig in the Sky — הרצועה שהנחיל לי אבי בהאזנות מודרכות לפינק פלויד . הזמרת השחורה הגדולה מהחיים מלטפת ונשברת בשני השירים, אצל פינק פלויד בפאתוס מלומד, אצל בוי ג'ורג' באמוציות לא מתווכות . אהבתי כמובן לשיר בעצמי את שני הקולות של הדואט של בוי ג'ורג' ושל האלטר-אגו השחורה והגדולה שלו, שזעקו זה לזה, או כל אחד לעצמו : I'm only trying to help you . העיסוק המרכזי שלי בתקופת ההערצה היה איסוף כל תמונה וכל אזכור של בוי ג'ורג' בעיתונות הכתובה . בהתחלה היו בחדרי כמה פוסטרים, נגיד שניים גדולים שקניתי בסנטר, ועוד אחד או שניים מ"מעריב לנוער" . אבל זה לא הספיק . התחלתי לגזור כל תמונה שלו ולהדביק אותה על הקיר, ואת הרווחים בין התמונות מילאתי במאמרים ובציטו...  אל הספר