מדינה על אש 37 סידני מינץ, האב המייסד של אנתרופולוגית האוכל, תיאר את התגובות הזועמות מהקהל כאשר אמר במהלך הרצאה שלדעתו אין "מטבח אמריקאי" . עצם הערעור על קיום המטבח הלאומי, הסביר מינץ ( 1996 Mintz, ) , נתפס על ידי הקהל כהכחשת קיומה של הזהות האמריקאית . במקום "מטבח אמריקאי" מינץ הציע "אכילה אמריקאית", והתמקד בנוהגי האכילה ולא במאכלים עצמם . השאלה "כיצד אנשים אוכלים ? " שקולה לטענתו לשאלה "מה הם אוכלים ? " . האכילה האמריקאית, הוא קבע, מאופיינת בתכונות כגון ניידות, גיוון אתני, אכילה מחוץ לבית, אכילת מזון מהיר, ואכילה של מזון מעובד שהכנתו נעשית לפי תקן אחיד . ההמבורגר, לפי הבחנה זו, הופך מסמל לאומי לאורח חיים . בעקבות מינץ אני מבקש שלא לבחון את המאכלים המונחים על הצלחת הישראלית, אלא את גודל המנות כמאפיין של המטבח הישראלי, לצד מחירן ואיכותן . קיימים כמובן עוד מטבחים שמתגאים בהגשת מנות ענק זולות . בארצות הברית, למשל, המנה המוגזמת היא בראש ובראשונה סמל לתרבות השפע וביטוי לעוצמתה הכלכלית והפוליטית של מעצמת העל . אך הישראלים מייחסים משמעויות אחרות למנות הגדולות והזולות שהם תובעים ומקבלים, ו...
אל הספר