הפרקים שלהלן מוקדשים לחברי יפתח אלוני, שאלמלי המרצתו העדינה אך הבלתי פוסקת לא היו נכתבים . " — — וגם יש הר, ועל ההר עומד אבן, ומן האבן יוצא מעיין, וכל דבר יש לו לב, וגם העולם בכללו יש לו לב, וזה הלב הוא קומה שלמה – עם פנים וידיים ורגליים וכו' — — וזה האבן עם המעיין הנ"ל עומד בקצה אחד של העולם, וזה הלב של העולם עומד בקצה אחר של העולם, והיה הלב הנ"ל עומד כנגד המעיין הנ"ל, וכוסף ומשתוקק תמיד מאוד מאוד לבוא אל אותו המעיין — — ואם לא יסתכל על המעיין אזי תצא נפשו — — וכשעומד נגד ההר אזי הוא רואה ראש השיפוע של ההר, ששם עומד המעיין, אבל תיכף שיתקרב אל ההר — אזי נעלם מעיניו ראש השיפוע, ואזי אינו יכול לראות את המעיין, ואזי תצא נפשו חס ושלום . " רבי נחמן מברסלב, מעשה מהשבעה בעטלירס "איו יצירה קשה להבנה יותר מיצירה סימבולית . הסמל מתעלה תמיד על המשתמש בו . והוא מביא אותו לומר בפועל יותר ממה שהוא מתכוון לבטא . מבחינה זו, האמצעי המבטיח יותר מכל אחר את הבנת הסמל היא ההימנעות מן ההיתגרות בו . " אלבר קאמי, "תקוה ואבסורד ביצירתו של פראנץ קפקא", בתוך המיתוס של סיזיפוס
אל הספר