רזי התנך | 141 היא דמותו של החכם . הכותב מהלל את החוכמה, בז לסכלות ומגנה את קלות הדעת . כבעל ניסיון רב הוא תורם עצות והנחיות רבות איך לנהוג במצבים שונים . ועם זאת, בנשימה אחת, וכמה הדבר אופייני לו, הוא מביע את תסכולו על כך שידיעת החוכמה כרוכה בייסורים . * * * פן אחד של החכם הוא של אדם המהלל את החוכמה וגאה בה . חשוב למחבר המגילה להבהיר את מעמדו כחכם המעניק ידע מניסיונו ומחוכמתו . מדובר בידע שבא הן מלימוד רב והן מניסיון חיים . החכם משתדל לרכוש עוד ועוד ידע ( משמעותה של המילה "חוכמה" בספר קהלת היא גם "ידע" ) ורואה בחוכמה וברכישת ידע ערך בפני עצמו . לדבריו, מעבר למהותה הערכית של החוכמה, יש בה יתרון גדול בכך שהיא מביאה ברכה לבעליה ובזכותה הוא מצליח בכל מעשיו . דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי לֵאמֹר אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלִָם וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת ( א, טז ) . כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ ( ז, יב ) . בהמשך לכך בז המחבר להיפוכה של החוכמה — הסכלות . הוא מ...
אל הספר