רזי התנך | 95 מדבר זיף, שדוד הסתתר בקרבם, הודיעו על כך לשאול ואילצו את דוד להימלט משם ( פרק כג, יט - כב ) . בתקופה זו, שבה שאול ואנשיו מחפשים ודולקים אחרי דוד והוא נאלץ להתחמק ולהסתתר, מתרחשות שתי אפיזודות מוזרות ביותר . פרק כד : במהלך אחד המרדפים נכנס שאול לבדו לאחת המערות ומלוויו נותרו מחוץ למערה . איתרע מזלו ודוד ואנשיו שהו בעומק המערה בלי שהבחין בהם . אנשי דוד דחקו בו לנצל את ההזדמנות ולהרוג את שאול . כאן מתגלים קור רוחו ותבונתו הנדירה של דוד . אם אנשיו של דוד היו הורגים את שאול, היו אנשי שאול נוקמים בהם ולא מותירים איש מהם בחיים . אך דוד ידע להפיק את המרב מהסיטואציה ובחר לכרות בסתר את כנף מעילו של שאול . לאחר צאתו של שאול מהמערה, קרא לו דוד ממרחק בטוח והוכיח לו שהיה יכול להורגו ונמנע מכך : וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ : וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל לָמָּה תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָדָם לֵאמֹר : הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ : הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּעֵינֶיךָאֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָיְהוָה הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָוַתָּחָס עָלֶיךָוָאֹמַר לֹא אֶשׁ...
אל הספר