רזי התנך | 39 א . סיפור מסה ומריבה — הוצאת מים מהצור אירוע זה מתחולל זמן קצר לאחר שאלוהים חולל ניסים עצומים — עשר מכות מצרים וקריעת ים סוף . לא בכל דור זוכים אנשים להיות עדים לניסים אדירים כאלה . האם ניתן להישאר שווי נפש וריקים מאמונה מול תופעות כאלה ? והינה בכל זאת ממשיך העם כולו לנסות את אלוהים ולהתלונן . ודאי שאינם מתאימים עדיין לקבל את אלוהים באמונה שלמה, וּבוודאי שאינם כשרים עדיין להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" . בסיפור זה נעדרת המילה " עדה " ותחת זאת חוזרת שוב ושוב המילה " עם " ( ראו שם ) . ייתכן שכאן הכוונה היא ל"עם" במובן "המון אדם", כדי להצביע על כך שבני ישראל עדיין אינם מגובשים לציבור קוהרנטי ובוגר שיוכל לשאת על כתפיו את המטלה שה' מייעד לו . אפשרות אחרת היא שהסופר משתמש בקטע זה במילה "עם" במובן המקובל היום . מכל מקום — בשלב זה בני ישראל עדיין אינם "עדת ה" השלמה באמונתה . ב . סיפור עגל הזהב — בעקבות מתן תורה גם אירוע זה מתחולל בעת מאורע חשוב בתולדות העם — מעמד הר סיני . גם כאן חוזרת המילה " עם " וגם כאן עֵד העם לאירוע פלאי — קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָ...
אל הספר