רזי התנך | 35 כאמור המילה "קהל" מציינת קבוצת אנשים שהתאספו לעניין מסוים . הערה : לעומת זאת, צירופי המילים "קהל ה'" או "קהל ישראל", המופיעים בתנך לא מעט פעמים, מציינים את כלל עם ישראל . המושג "קהל" התפתח עם השנים לציון קבוצה מובחנת של יהודים . הציבור בבית הכנסת מכונה "קהל" . ופעמים רבות בגולה, נקראה קהילה יהודית בְּעיר מסוימת "קהל" . עד ימינו יש בארצות שונות רחובות הנקראים בשפת המקום "קהל" או "קאל", משום שהיו אזור מגוריה של האוכלוסייה היהודית . מעניין כי משמעותה של המילה "קהל" בתנך זהה למשמעותה בשפת ימינו : אוסף של אנשים שהתקהלו, על פי רוב באקראי, לעניין מסוים, ללא מכנה משותף קבוע ביניהם . עֵדה : על פי מילון אבן שושן : "קהל, קהילה, ציבור" . לעומת המילה "קהל", המילה "עֵדה" באה לציין קבוצה מובחנת ומוגדרת של אנשים . שייכותו של הפרט לעדה אינה תלויה במקום ובזמן . היא חלק אינהרנטי ממהותו . בּיָמֵינו מציינת המילה "עדה" אנשים ממוצא מסוים . כולנו מכירים את החלוקה של עם ישראל לעדוֹת . משמעותו של המושג "עדה" בתנך היא "כלל עם ישראל" . רוב המופעים של מילה זו נמצאים בחומש . מתוכם תופס ספר במדבר את הח...
אל הספר