[ 209 ] כפולה ללא תמורה מלאה למאמציך", השיב הדלי . נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הפגום והסדוק, וענה לו בחמלה : "בפעם הבאה שנרד לאסוף מים מן המעיין ונצעד אל בית האדון, שים לב לפרחים המקסימים הפורחים בצידי השביל" . למוחרת, בעודם צועדים בדרכם מן המעיין אל בית האדון – הנמצא במעלה הגבעה – הבחין הדלי המבויש והסדוק בשמש המחממת את פרחי הבר היפהפיים הפורחים בצידי השביל, והוא התעודד קמעה, למרות זאת בסוף היום הדלי הסדוק עדיין הרגיש רע עם עצמו, שכן מחצית מכמות המים שנישאה בתוכו, שוב טפטפה החוצה, לכן הוא שב והתנצל בפני נושא הדליים . אמר נושא הדליים לדלי : "האם שמת לב שהפרחים היפהפיים והצבעוניים פורחים רק בצידי השביל שלך, אך לא בצידי שבילו של הדלי השני ? " המשיך נושא הדליים : "כיוון שתמיד ידעתי על הסדק המטפטף, ניצלתי זאת ; זרעתי זרעים של פרחים בצידך, ובכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו מהמעיין, המים שטפטפו ממך דרך הסדק, השקו את הזרעים . שנים רבות יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט איתם את ביתי ואת ביתו של אדוני בכפר . אילולא היית כפי שהיית, לא היינו יכולים להתברך ביופי הזה" . הצעות להתייחסות ולשיח ...
אל הספר