הַבַּיִת בַּעַל הַחַלּוֹנוֹת הַמֻּזְהָבִים

[ 207 ] לפתע, כשהרימה את מבטה למרחקים, הבחינה, לתדהמתה, בדבר מה . . . – מעבר לדרך, בצידו השני של העמק, ניצב בית קטן בעל חלונות זהובים . לאחר דקות ספורות הבינה כי היא מתבוננת למעשה בביתה המוצב בגבעה שממול, מעבר לעמק, וכי השמש בזמן שקיעתה היא אשר האירה את חלונות ביתה באור נגוהות וצבעה אותם בזהב . הילדה הפנימה כי ביתה – הוא הבית המוזהב – הודות לאהבה ולאכפתיות שהרעיפה עליה משפחתה – הן האהבה הן האכפתיות של בני המשפחה זיכו אותה בבית מזהב, וכל חלומותיה, למעשה, כבר התגשמו . . . הצעות להתייחסות ולשיח - אילו מחשבות עולות בך בעקבות הסיפור ? - אילו רגשות מתעוררים בך בעקבות הסיפור ? - מהו, לדעתך, מוסר ההשכל של הסיפור ? - מה הם הדברים המייחדים את הבית הפרטי שלך ? - כיצד היית מדמיין את הבית האידיאלי שלך ?  אל הספר
אוריון הוצאה לאור