לוחמה בשטח האויב 188 לימים נזכר פצ'רסקי במפגש הראשון שלו עם סוביבור : "ישבתי בחוץ בערב עם סולומון ( שלמה ) לייטמן ( Leitman ) , שהפך לאחר מכן לאחד המפקדים המובילים במרד . שאלתי אותו מה פשר האש המוזרה והענקית שהייתה כ - 500 מטר מאיתנו, קצת מאחורי מספר עצים ועל הריח הלא נעים שהיה במחנה . הוא הזהיר אותי שאסור בכלל להביט לשם, והאש נובע משריפת הגופות של חבריו שהגיעו היום ונרצחו . אני לא האמנתי לו, אבל הוא המשיך . הוא סיפר לי שהמחנה קיים כשנה וכמעט בכל יום מגיעה רכבת עם כ - 2,000 קורבנות חדשים שנרצחים בתוך מספר שעות . הוא עוד סיפר לי, שכ - 500 אסירים יהודים מועסקים בעבודה, יהודים מפולין, צרפת, גרמניה, הולנד וצ'כוסלובקיה . זאת הייתה בפעם הראשונה שהגיעו למחנה יהודים מרוסיה . הוא סיפר לי שבשטח הקטן הזה, מאות אלפי נשים וילדים יהודים נרצחו . חשבתי על העתיד . האם עליי לנסות לברוח לבד, או עם קבוצה קטנה ? האם עליי להשאיר את יתר האסירים לעינויים ורצח ? דחיתי מחשבות אלה . " ביום השלישי בסוביבור, אלכסנדר פצ'רסקי הצליח לעורר כבוד בקרב האסירים האחרים, לאחר שעמד מול קרל פרנזל ( Karl Frenzel ) , אחד מקציני...
אל הספר