משנה ה

מסכת כלאים 265 מ ש נ ה ה סברה זו מפרשת היטב את כל האזכורים ; הרמכים התפרשו כסוסי פרא ממין מיוחד, מהיר ופראי, ואולי שוב הם ממיני סוסי הפלא המעופפים אף ללא כנפיים . מותר – עם כל מין . כך משתמע מן הספרי, שכן הוא דורש : "לא תחרוש . . . יחדו, פרט לרמך" ( פיסקא רלא, עמ' 261 ) . בהלכה זו הספרי תואם לדברי המשנה, ובניגוד לדברי המשנה שלפני כן, ואדני השדה – לשון רבים של אדם ( אדן – אדם ) . לעתים מתחלף השם עם "אבני השדה" 20 . אבני השדה נזכרות כבר בספר איוב : "כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך" ( ה כג ) . שם אבני השדה הן ממין החיות, אך בעלות ייחוד פנים 21 . בתלמוד הירושלמי : " [ אמר ] 22 יוסי ( ייסי בכתב יד רומי ) ערקיי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה, איפסק טיבורייה לא חיי" ( לא ע"ג – בן אדם של ההר הוא והוא חי מטבורו, נפסק טבורו אינו חי ) . הדובר הוא רבי יוסי בן העיר ערקא שבסוריה, ואולי אין זה מקרה שהוא יודע לספר על ברייה מוזרה זו . הצורה "אדן" היא הצורה הארמית לאדם, והמילים "בר נש דטור" הן תרגום מילולי של "אדם השדה" 23 . אדן השדה הוא, אפוא, אדם פרא . ייתכן שכך כינו חכמים את הקוף, אך יי...  אל הספר