משנה א

מסכת כלאים 254 פ ר ק ש מ י נ י ואסורין בהנייה – כלאי הכרם אסורים בהנאה . פעמים רבות נידון במשנת כלאים האם הכרם קידש או לא קידש, אימתי הוא מקדש ומתי התבואה מתקדשת ומקדשת את הכרם 3 ; מתקדש משמעו שהכרם נאסר בהנאה והתבואה נאסרת בהנאה . בכל אותן משניות לא נאמר בפירוש שהכרם נאסר בהנאה . בספר דברים נאמר : "לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם" ( כב ט ) , ובמדרש התנאים : "מנין לכלאי הכרם שאסורים בהנאה נאמר כאן קדש ונאמר להלן קדש, מה קדש האמור להלן אסור בהניה אף קדש האמור כאן אסור בהניה" ( ספרי דברים, פיסקא רל, עמ' 263 ; ירו', לא ע"ב ) . התלמוד הירושלמי מפרש מה הוא להלן זה : "ונאמר להלן 'ולא יהיה קדש מבני ישראל' ( דברים כג יח ) " ( לא ע"ב ) 4 . "מתקדש" הוא, אפוא, מונח שחידשו תנאים ; עצם החידוש של מונח מעיד על הלכה מציאותית ויום יומית . איסור ההנאה של כלאי הכרם נמנה במשנת תמורה בין הדברים שחייבים שרפה : "ואלו הן הנשרפים : חמץ בפסח – ישרף ; ותרומה טמאה והערלה וכלאי הכרם" ( פ"ז מ"ה ) . כלאי זרעים – זריעת שני מיני זרעים כאחד, כאמור בכתוב : "שדך לא תזרע כלאים" ( ויקרא יט יט ) ,...  אל הספר
תבונות